כולם מנסים לנתח את דור ה-Y. שם המשחק: שיפוטיות. אנשים צופים בדפוסי התנהגות שלא ממש מוכרים להם ומבצעים שיפוט מהיר על 'הצעירים של היום'. "בתקופתי", טוענת הקלישאה, "זה לא היה ככה": בתקופתי לא קפצנו מעבודה לעבודה כל יומיים; בתקופתי לא היינו שואלים את עצמנו בגיל 30 מה נרצה לעשות כשנהיה גדולים; בתקופתי למדנו מקצוע שיש מה לעשות איתו אחר כך.
נולד לתוך עולם מהיר
אבל דור ה-Y נולד אל תוך עולם תזזיתי של פיתוח טכנולוגי מהיר, רשתות חברתיות כלל עולמיות, תכניות מציאות שמעלות את רף הגירוי, כלכלה מתפתחת ומציאות חברתית שמזכירה את עולמה של המלכה האדומה בעליסה בארץ המראות, שבו כדי להדביק את הקדמה יש לרוץ פי שניים יותר מהר.
איך מגיב דור ה-Y לעולם שסביבו? כיצד הוא מתמודד עם עולם שבו הרגעים חולפים מהר וגיבורי היום הם נשכחי המחר? הדבר היחיד שיכול לשמש לו סלע להיאחז בו הוא משמעות וסיפוק.
את המשמעות הוא מחפש בכל מקום: בתיכון צצות מדי יום מגמות בגרות חדשות, בשירות הצבאי הוא מנסה להגיע ל'תפקיד משמעותי'; בטיול שאחרי הצבא הוא מחפש לחקור את עצמו; וגם בנקודת ההתנגשות הקריטית עם הוריו: בחירת מסלול אקדמי כבסיס למקצוע 'מכניס'.
דור ההורים מצפה מבניו לבחור בלימודים שמתווים מסלול קריירה ברור, אבל דור ה-Y לא ממהר ליישר קו. הוא רוצה לייצר משמעות עוד לפני שהוא מחפש ממה להתפרנס. הוא רוצה למצוא את עצמו עוסק בכל רגע מחייו בתחום משפיע שימצה את יכולותיו – וזאת מבלי להתפשר על הדרישה לחיי רווחה ולמקום עבודה בטוח ומכניס.
עבודות ישנות, עבודות חדשות
והוא צודק. התפיסה שלפיה לימודים 'פרקטיים' ישמשו כתעודת ביטוח לקריירה ארוכת שנים פשטה את הרגל. המאות ה-20 וה-21 הצליחו לחסל לא מעט סוגי עבודות, החל ממדליקי הפנסים ברחובות וכלה בחנויות להשכרת קלטות וידאו. במקביל צצות להן משרות שלא היו קיימות עד לפני שנים אחדות: מנהלי רשתות חברתיות, מפתחי אפליקציות, מומחים ל'נתוני ענק' ועוד.
השאלה הנשאלת אפוא היא זו: אילו לימודים אקדמיים מאפשרים לבנות קריירה משמעותית בעולם תזזיתי כל כך, קריירה שלפי התחזיות תקבל במהלך השנים מספר תפניות בהתאם להתקדמות הטכנולוגיה? יש תואר כזה: תואר בלימודים הומניסטיים.
תואר בלימודים הומניסטיים שונה באופיו מכל תואר אחר. הוא לא מתבסס על לימודים מכווני-מקצוע, אלא מכינים את הלומד באופן אופטימלי למגוון עצום של מקצועות שאותם יבחר בעתיד. כיצד עושים זאת? על ידי הקניית השכלה רחבה, כלים לחשיבה ביקורתית ויצירתית, לימוד מיומנויות של כתיבה, שכנוע וניהול דיון – והכל בלמידה בקבוצות קטנות, שהן עצמן בונות את דינמיקת הלימוד עם המרצה.
התוצאה: במקום ללמוד תחום מסוים וצר – הבוגר לומד לעבד ידע, לשקול טיעונים ולקבל החלטות, ונעשה אדם המסתכל סביבו באופן חכם וביקורתי.
מדוע הלימודים ההומניסטיים מתאימים לדור ה-Y?
הנה כמה דוגמאות:
1. חיפוש משמעות: במהלך הלימודים עורך הסטודנט היכרות בלתי אמצעית עם הפילוסופיה הקלאסית והמודרנית ששואלת בדיוק את השאלות שמעסיקות את דור ה-Y: מה המשמעות של כל מה שקורה סביבנו, איך לבחון את המציאות, מהי משמעותו של המעשה הטוב, מהו היחס הנכון לחברה ועוד.
2. סיפוק הסקרנות: היכרות מעמיקה עם ספרי המופת המערביים ולימוד מגוון עצום של תחומים המעניקים השכלה רחבה מאפשרים לדור ה-Y לספק את סקרנותו. איזו סקרנות אתם שואלים? בדקו מיהו הקהל שמגיע בהמוניו לשמוע הרצאות של 'מדען על הבר', 'מרצה על כוס בירה' וכדומה.
3. אקדמיה בעידן ה ADHD: דור ה-Y קולט מהר ולכן גם משתעמם מהר. לימודים הומניסטיים מאפשרים טעימה מעולמות תוכן רבים, זאת במקום ללמוד מספר נושאים מצומצם.
4. מיומנויות לעולם תזזיתי: מיהו מנהל טוב? על שאלה זו השיבו אנשי עסקים רבים שטענו כי הם מעדיפים בוגרי מדעי הרוח על פני בוגרי מנהל עסקים. למה? כי ניהול של עסק במאה ה-21 מצריך יכולת למידה מהירה של תחומים משתנים, חשיבה ביקורתית, יכולת לטעון ולשכנע, להתנסח ולהנהיג. לימודים הומניסטיים מעניקים בדיוק את הכלים האלה.
5. באנו לשנות: חלק מחיפושו של דור ה-Y אחר משמעות בא לידי ביטוי בתרומתו להקמת יוזמות חברתיות. הלימודים ההומניסטיים מעודדים התערבות של הלומדים בחברה, מגע עם הקהילה והתמחויות שנעשות תוך כדי הלימודים, בין השאר במיזמים חברתיים שונים.
רץ מהר פי שניים
לסיכום, הכל עניין של זווית הסתכלות: את מה שאחדים רואים כדור הדוניסטי, מפונק, מנותק, תזזיתי וחסר מוטיבציה – ניתן לראות כדור סקרן, צמא לידע, שאינו מסתפק בלמצוא עבודה מכניסה אלא מחפש עבודה שבנוסף לכך תעניק משמעות לחייו בכל רגע נתון.
הדור הזה אולי נראה לחלקנו תזזיתי, אבל הוא בסך הכל רץ מהר פי שניים – משום שאינו רוצה לדרוך במקום.
